#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סד. 1 האם יכול לפסוק על ירקות לכשיגדלו כשלא יצא השער ואין לו אלא קטנים?<p dir=""rtl"">ומה הדין בצמר וחלב של כבשים וכד'? ומאי שנא? </p>"	"בירקות רבא אמר אפ' שזה גודל ממילא זה לא נקרא שיש לו ואסור. וא&quot;ד שרבא אמר שזה נקרא שיש לו ומותר.<p dir=""rtl"">צמר וחלב וכד' אם התחייב למכור מה שיצא לפי שוויו מותר. אבל אם אמר מה שיצא אני מוכר בכך וכך, אסור, ואפ' שזה גודל מעצמו. לל&quot;ק דרבא הוי סיוע ולל&quot;ב צ&quot;ל שחלב וכד' מה שיבוא אח&quot;כ זה דבר נפרד ומתחלף, מה שאין כן בירקות אותו ירק גודל.</p>"	בבא מציעא סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. 2 האם מותר לאדם לומר לחברו הילך ארבעה זוזי אחביתא דחמרא אי תקפה ברשותך אי יקרא אי זילא ברשותי ומדוע?	אביי התיר, כיון דמקבל עליו זולא קרוב לשכר ולהפסד הוא ושרי.	בבא מציעא סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: 1 המלוה את חברו האם יכול לגור בחצרו בחינם. בחצר דקיימא לאגרי ובדלא קיימא (ומה הדין אם לוה ואח&quot;כ רוצה לגור)?	"איתא במשנה שלא יגור בחינם ולא ישכור בפחות, וחידש רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן שאסור אפ' בחצר שלא קיימא לאגר וגברא דלא עביד למיגר. <p dir=""rtl"">א&quot;ד רק להלות על מנת כן אסור, אבל אחרי שהלוהו סתם מותר (ומהמעשה לקמן מוכח כל&quot;ק)</p>"	בבא מציעא סד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: 2 'רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא' למה עשה כן, והאם עביד שפיר?	"בתחילה סבר כרב נחמן שאמר 'עבדא אפ' נהום כרסיה לא שווי' ורבא בריה אמר לו שזה דוקא כדרו עבדיה דרב נחמן דמרקיד בי כובי.<p dir=""rtl"">אחר כך אמר שס&quot;ל כרב דניאל בר רב קטינא אמר רב דאמר התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור דניחא ליה דלא נסתרי עבדיה, אמר ליה רבא בריה הני מילי היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית, כמו שאסר רב נחמן לגור בחצר שלא קיימא לאגר (כל&quot;ק). וחזר בו רב יוסף.</p>"	בבא מציעא סד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: 5 משכנתא באתרי דמסלקי ואמר איזיל ואייתי זוזא, איזיל ואטרח ואייתי זוזא, האם זה נקרא שבא לפרוע את החוב שיכול לסלק את המלוה, וכיצד הלכה?	"אמר איזיל ואייתי זוזא - יכול לסלקו. <p dir=""rtl"">איזיל ואטרח ואייתי זוזי - רבינא אמר אינו מסלק ומר זוטרא בריה דרב מרי אמר מסלק, והלכתא מסלק ואין המלוה אוכל עוד את הפירות.</p>"	בבא מציעא סד:		
